מקובל לכנות את המשפחה הקרובה 'קרובי משפחה מדרגה ראשונה'. הכוונה היא לאבא, אמא ואחים (לאנשים מבוגרים - גם בני הזוג וילדים אם יש). אנחנו נכניס למשפחה הקרובה גם את סבא וסבתא.

שם משפחה

כמו במעגל הראשון, גם במעגל הזה נתחיל מהדבר שמאפיין ביותר את המשפחה שלכם: שם המשפחה. בשלב הזה יתכן ותגלו שהעניין יכול להיות די מסובך: להרבה משפחות יש יותר משם אחד.
ראשית, כתבו את שם המשפחה שלכם.
האם הוא מורכב משם אחד או יותר?
הרבה משפחות שומרות על שם המשפחה של אמא מהבית (כלומר שם המשפחה שלה לפני הנישואים לאבא). יש אפילו משפחות שבהן אחד ההורים התחתן פעמיים, והחליט לשמור על כל השמות מהנישואים הקודמים, כמו שעשו הסופרת גלילה רון-פדר-עמית ומגישת התוכניות ג'ודי שלום-ניר-מוזס.

בניגוד לשמות הפרטיים, שמות משפחה לא היו תמיד. עד לימי הביניים נקראו האנשים על שם אביהם או אמם. יהושע בן נון, שמעון בר (= בן) יוחאי ומשה בן מימון - כולם נקראו על שם אביהם. לפעמים נקראו אנשים על שם המקום שממנו באו, כמו למשל ישו הנוצרי (=נצרת). הלויים והכהנים כונו על פי תפקידם: לוי וכהן.

בימי הביניים התחילו לתת לאנשים שמות משפחה.
חלק משמות המשפחה שמרו על שם האב, ונשארו כך. בן-יהודה ובר-דוד הן דוגמאות. בחלק מהמשפחות המילה 'בן' הצטרפה לשם בשפה המקומית: מאירסון (מאיר-סון = בן מאיר).
חלק מהשמות ניתנו כאמור על פי המקום ממנו בא בעל השם. בשמות צנעני או עדאני נקראות המשפחות שמקורן בערים צנעא ועדן בתימן.
חידה: כיצד הפך השם 'אשכנזי' להיות שם ספרדי דוקא?
תשובה: משפחות מארצות אשכנז שנדדו לארצות ערב או ספרד, נקראו אשכנזי על שם מוצאן, ושם זה נשאר שמן גם מאות שנים אחר-כך. בארצות אשכנז לעומת זאת היו כולם אשכנזים ולכן לא כינו זה את זה 'אשכנזי'.

בימי הביניים התחילו האצילים ששלטו בארצות הישוב של היהודים לחייב כל משפחה לבחור לעצמה שם, ולעתים אף המציאו שמות עבור המשפחות היהודיות. כך נולדו שמות המשפחה המתארים מקצועות (מדוע קוראים לנשיא המדינה קצב?) ושמות אחרים שנראים כאילו אין להם משמעות כלל: גלוזמן (איש זכוכית) או הירשהורן (קרן צבי). יתכן וחלק מהשמות מרמזים על תכונה שהיתה לנושאי השם. אם בני משפחת שוורץ היו שחורים יותר מאחרים, האם זה אומר שבני משפחת גרין היו ירוקים יותר?

עם תחילת הציונות והעלייה נולדו שמות עבריים חדשים. חלק מהמעברתים את שמם שמרו על הצליל של שם המקור, כמו לדוגמה בשמותיהם של ראשי הממשלה אהוד ברוג (ברק), גולדה מאירסון (מאיר), לוי שקולניק (אשכול) משה שרתוק (שרת) ודוד גרין (בן-גוריון), וחלקם שינו את שמם לגמרי, כמו ראש הממשלה יצחק יזרניצקי (שמיר), ששמו הבדוי 'שמיר' בזמן היותו מפקד הלח'י הפך לשמו האמיתי.

הבנת מקור שם המשפחה יכולה אם-כן לרמוז לנו על מקור המשפחה, או לספר לנו במה עסקו אבותיה, איפה גרו ואולי אם היו להם תכונות מיוחדות.

מאגר שמות משפחה גדול נמצא במוזיאון בית התפוצות (באנגלית, לצערנו). השימוש במאגר עולה כסף, אולם בעזרתו תוכלו ללמוד על מקור השם שלכם אם הוא מופיע במאגר. לחצו כאן למידע נוסף על מאגרי מידע לחיפוש שמות.

ראיון

לאחר שהכרתם את שם המשפחה שלכם, עליכם להכיר את בני המשפחה, ותחילה את ההורים.
הדרך הטובה ביותר להכיר מישהו היא לדבר איתו ולראיין אותו.
אפשר לראיין את ההורים בנפרד או יחד, אבל חשוב להקדיש לכך מספיק זמן. הראיון יכול להיות קצר - אם אבא ואמא לא אוהבים לדבר על עצמם, ויכול להיות ארוך מאד, מלא בסיפורים וזכרונות.
מומלץ מאד להקליט את הראיון. אם תרצו לכתוב הכל בזמן הראיון, הסיפורים יסופרו בקצב הכתבה, ולכולם יימאס מהר. בראיון מוקלט אפשר לדבר חופשי, בלי לנסות לזכור את מה שנאמר, ואחרי הראיון יש לכם את כל הזמן שתצטרכו כדי להוציא מהטייפ את הסיפורים החשובים. אם תרצו אפשר לציין על נייר מתי נאמרו דברים חשובים, כדי שיהיה קל יותר לאתר אותם בהקלטה אחר-כך. כדאי מאד גם לשמור את ההקלטות. בשנים הבאות הן יכולות להפוך לזיכרון חשוב, ואולי תוכלו לתת אותן לאח או לאחות הקטנים כאשר יגיע תורם לכתוב עבודת שורשים.

לראיון צריך לבוא מוכנים מראש. יש להגדיר את מטרת הראיון, ולנסח מראש את השאלות. כמובן שבזמן הראיון אפשר לשאול שאלות נוספות, אולם השאלות המוכנות והגדרת המטרה תעזור לכם לודא שתקבלו את המידע שרציתם, ולא תסטו מהנושא.

ראיונות יש לעשות עם כל אחד מבני המשפחה שתרצו להכניס לעבודה. אם יש קרוב משפחה שגר רחוק - אפשר לעשות ראיון קצר בטלפון (בתנאי שיהיה באמת קצר). מצד שני זו הזדמנות מצוינת לנסוע אל הדוד שלא הייתם אצלו כבר שנים.

חזרה | המשך